טייל סיטי הפקות בע"מ נ' קמינסקי

החלטה

1.בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בת"א (כב' השופט יעקב שיינמן) מיום 22.1.10 ואשר תוקן ביום 3.2.10, במסגרתו חוייבה המבקשת לשלם למשיב סך של 241,713 ₪ קרן בתוספת מע"מ, וכן שכ"ט והוצאות.

רקע

2.בין הצדדים נכרת הסכם לבימוי סרט אנימציה (להלן- ההסכם). בהסכם, קבעו הצדדים שלבים ומסגרות בתהליך יצירת הסרט, שלכל שלב כזה משמעויות כלכליות. כן הסדירו הצדדים מקרה בו מי מהצדדים מעוניין בהפסקת ההתקשרות. מאחר ששלב הפקת הסרט, היינו, אחד השלבים אשר נקבעו בהסכם לא הגיע לסיומו, החלו הצדדים בהאשמות הדדיות במצב, ההתקשרות הופסקה והצדדים תבעו אחד את השני בגין סכומים שונים המגיעים להם, לטענתם ובהתאם לאשר נקבע בהסכם.

3.פסק דינו של בית משפט קמא קיבל את תביעת המשיב בחלקה, דחה את התביעה שכנגד וחייב את המבקשת בסכום הנ"ל. כך גם נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע ע"י בית משפט קמא, ומכאן הבקשה שבפניי.

טענות המבקשת

4.לעניין סיכוי הערעור, המבקשת מעלה בבקשתה טענות רבות ושונות כנגד פסק דינו של בית משפט קמא המעידות לשיטתה על כך שהוא שגוי וכי סיכויי הערעור טובים, כאשר טענתה העיקרית היא שבית משפט קמא שגה בכך שקבע כי הפקת הסרט החלה, עוד בעת עבודתו של המשיב, ולטענתה, דיי בכך שערכאת הערעור תקבל את טענתה בנושא זה ותקבע כי הפקת הסרט טרם החלה במועד עזיבתו של המשיב על מנת שהתוצאה תתהפך לגבי מרבית הסכומים שנפסקו למשיב, אם לא כולם.

לעניין מאזן הנוחות- המבקשת טוענת כי מצבה הכלכלי קשה. לטענתה, השקיעה סכומי כסף גדולים בפרויקט, וכי כיום עומדת כנגדה יתרת חובה בבנקים בסך של מעל 1,500,000 ₪. בנוסף, כי היא חייבת סכומי כסף נכבדים לספקיה, וכי היא חייבת כספי פיצויי פיטורים ומשכורות אחרונות לעובדים. המבקשת מציינת כי היא מצויה בשלבים מתקדמים של גיוס סכום נכבד לשם הפקת הסרט, ולאחר גיוס סכום זה תוכל לפרוע את חובותיה, אך אם לא תתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע, הדבר יגרום לפגיעה בלתי הפיכה בהליך הגיוס, דבר העלול להביא לפירוקה של החברה וכתוצאה מכך ממילא לא תוכל לשלם למשיב את סכום פסק הדין.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי לאור חוסר היכולת הכלכלית החד משמעית מחד, וסיכוי הערעור הגבוהים מאידך, יש להורות על עיכוב הביצוע.

טענות המשיב

5.המשיב בתגובתו טוען כי הבקשה חסרת יסוד וכי יש לדחותה על הסף. המדובר בפסק דין כספי וכלל ידוע הוא כי אין מעכבים ביצועו אלא במקרים חריגים ביותר. לגופו של עניין, המשיב טוען כי טענתה של המבקשת בכל הקשור למצבה הכלכלי הינה מופרכת ועומדת בסתירה למצג שהיא מציגה כלפי חוץ, ומכל מקום, אם אכן היא סבורה כי תשלום החוב יעמידה במצב של חדלות פירעון, עליה לפנות לערכאה המתאימה בבקשה בתחום דיני הגנה מנושים או פירוק, אך מוסיף כי אין זה מתפקידו של בית משפט זה לספק אותה הגנה.

6.המשיב מציין בתגובתו כי קביעותיו של בית משפט קמא בנושאים עליהם מלינה המבקשת, הינן קביעות עובדתיות שנקבעו, וזאת לאחר שבית משפט קמא שמע את עדויות הצדדים, בחן את הראיות, ובסופו של יום בחר להעדיף את העדויות, כולל עדות מומחה, שהובאו מטעם המשיב על פני אלה של המבקשת, ועל כן, ולאור ההלכה הפסוקה, ערכאת הערעור תמנע להתערב בקביעות כגון דא, ומכאן כי סיכויי הערעור נמוכים.

7. בנוסף, המשיב טוען כי לגביי רכיב אחד מהפיצויים שנפסקו, אין, ולא יכולה להיות מחלוקת, ובכל הקשור אליו אין סיכוי כי סכום זה יוחזר, וזה בכל הקשור לרכיב התשלום בסך 16,500$ עקב ביטול החוזה. לטענתו, המחלוקת היחידה הייתה בשאלה מי היה זה שיזם את סיום ההתקשרות בין הצדדים להסכם, כאשר ההשלכה לכך הייתה האם זכאי המשיב לפיצוי בסכום של 33,000$ , וזאת אם היה נקבע כי המבקשת היא זו שהפסיקה את ההתקשרות. ודוק, תביעתו של המשיב ברכיב זה נדחתה. בית משפט קמא פסק כי דווקא המשיב הוא זה שיזם את סיום ההתקשרות ולכן זכאי לפיצוי מופחת בהתאם לאשר נקבע בחוזה בסכום אשר צוין לעיל.

8. לעניין מאזן הנוחות, טוען המשיב, כי אף אם סיכוי הערעור גבוהים, הרי שלא מתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות עיכוב ביצועו של פסק הדין. המבקש אף תוהה, הכיצד זה שחברה המתכוונת להפיק סרטים בעלות של 100 מיליון דולר תתמוטט מתשלום חוב של כ- 380,000 ₪. ודוק, לטענת המשיב, אם מצבה הכלכלי של המבקשת אכן קשה כפי שטוענת, הרי שהדבר מצדיק אף יותר את דחיית הבקשה, וזאת על מנת שלא יוותר אל מול "שוקת שבורה" אם אכן תישאר התוצאה בערעור על כנה. יתרה מכך, המשיב מציין כי חלף זמן רב מהמועד בו היה אמור לקבל את התשלום ועל כן נגרם לו חסרון כיס רב.

דיון

9.ככלל, יבוצע פסק דין מיד עם הינתנו, ואין בהגשת ערעור בכדי לעכבו. מי שמבקש לעכב ביצוע של פסק-דין עד להכרעה בערעור, או להשעות את תוקפו בדרך אחרת, חייב להוכיח שמתקיימים שני תנאים. ראשית, עליו להוכיח שיש לו סיכוי טוב לזכות בערעור. שנית, עליו להוכיח שאם לא יעוכב הביצוע ייגרם לו נזק בלתי הפיך או לפחות, כי מאזן הנזקים שייגרמו לצדדים נוטה לצדו, באופן שיצדיק את העיכוב [ראו:בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל אביב, פ"ד(1) (1996)].

לרוב, פסק דין כספי אינו יוצר מצב דברים בלתי הפיך שלא ניתן לרפאו על דרך של השבת הסכום, ועל כן בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי תתקבל רק במקרים יוצאי דופן, ובעיקר כאשר חוסנו הכלכלי של מוטב הכספים מוטל בספק [ראו: ע"א 5811/09 גאון נ' מעגלות הפקות בע"מ (לא פורסם 30.8.2009)]. על מנת לסטות מכלל זה, על המבקש לשכנע בקיומן של נסיבות בעלות חומרה מיוחדת, המצדיקות סטייה כאמור.

בענייננו, המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה כי מתקיימות לגביה אותן נסיבות חריגות. במקרה דנן, מעבר לחובותיה הנטענים של המבקשת, לא פורטו הסיבות מדוע ביצוע התשלום יוביל לקריסתה הכלכלית של המבקשת, מה גם שמדובר אכן בסכום שולי יחסית אל מול הסכומים אותם מתעתדת המבקשת לגייס. אם כך, מאחר ולא הוכח בפניי כי מתקיימות נסיבות חריגות כנדרש, השאלה המרכזית היא אפוא יכולתו של המשיב, הזוכה בדין להשיב את הסכומים אם תתהפך התוצאה בערעור. ודוק, המבקשת לא העלתה כל טענה בדבר מצבו הכלכלי של המשיב או כי קיים חשש כי לא תוכל להיפרע ממנו, ואם לא די בכך, הצהירה בריש גלי כי ייתכן וכלל לא תוכל לפרוע את חובה למשיב אם תדחה הבקשה דנן. אם כך עם פני הדברים, הרי שבצדק קבע בית משפט קמא כי במבחן מאזן הנוחות ידו של המשיב הינה על העליונה.

לא למותר להוסיף כי לאור מצב המבקשת כנטען על ידה, הרי כל עיכוב בהליכי גבייה כנגדה יכול ויגרום לנזק לא יוכל לתקון דווקא למשיב.

10.לעניין סיכוי הערעור, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, לא מצאתי כי הם כל כך גבוהים עד כי הם מטים את הכף לטובת המבקשת.